כשאחד הצמחים שלי סובל מקצוות יבשים, או כתמים חומים או צהובים בשולי העלים, אני תמיד גוזרת אותם ומעצבת את צורת העלים מחדש. בעוד שהחלק היבש בעלה סיים את תפקידו ולא יתחדש עוד - העלה כולו יכול לחיות חיים טובים, אפילו אם יישאר רק חצי מעצמו.
אני עושה זאת מכמה סיבות.
הראשונה מעשית מאוד: הקצוות החומים מעידים על בעיה כלשהי - הצמח קיבל לאחרונה תנאים לא מדויקים. אז אני שואלת את עצמי מה זה יכול להיות (=נושא לפוסט אחר, או סדרת פוסטים, או ספר), ומנסה לשפר. רק אם אסיר את כל הקצוות המוכתמים אוכל לעקוב לאורך זמן אם נוצרו חדשים, ולגלות אם מה שניסיתי עזר.
הסיבה השנייה היא, שקצוות יבשים וכתמים הם לא יפים. ואז אנחנו מסתכלים על הצמח כחולה, מסכן ומוזנח. נכון, כשאני חותכת זה לא מעלים את הבעיה. אני רק עוזרת לצמח להראות יותר טוב, לעכשיו. גם אנחנו בני האדם - כשאנחנו מטפחים את עצמנו, אנחנו נראים יותר טוב, ומיד גם מרגישים יותר טוב. אנחנו מטשטשים את מה שהעכיר על יופיינו, ומאפשרים לצדדים היפים שלנו לזהור.
וכך בדיוק עם הצמח שחתכתי לו את הקצוות. עכשיו אפשר לראות את העלים הירוקים והיפים, והוא נראה בריא. והאמת היא שהוא באמת בריא, מעולם לא הייתה בו בעיה. היו אלו התנאים שלא התאימו לו, והם חיצוניים לו וזמניים.
בסרטון - הטריוסטאר שלי בתקופה קשה, אחריה המקולטה שסובלת בקצוות מעקבות השקייה לא מספקת, והארליה המדומה שמצאתי בה קצוות יבשים, ובאופן כללי אני אוהבת לדלל את העלווה שלה, זה מדגיש את הקונטור של העלים.