• Rinat Tal

לחות בעונה היבשה: מה שטוב לנו טוב לצמחים

עודכן ב: נוב 22

ייתכן שהרגשתם צורך לאחרונה להוסיף לחות לשפתיים, לעור הפנים או הידיים, יש מי שמרגישים את היובש בנשימה, באף, בפה, בעיניים או בשיער. כל אלו סימנים להגעתה של העונה היבשה - החורף, וגם הצמחים בבית סובלים ממנו.

צמחי הבית הם טרופיים במקורם, מה שאומר שהם מותאמים לעוצמות אור נמוכות יחסית, כמו אלו שבתוך מבנה (יש!), אך גם צרכני לחות כבדים (אוי). אם הייתם פעם בג'ונגל, במדינה טרופית, או בחממות גידול בימות הקיץ, הזכרו איך הרגיש האוויר החם והלח. ככה בדיוק הם היו רוצים!

מהי הלחות שאנחנו מדברים עליה?

אנחנו מדברים על "הלחות היחסית" באוויר הנמדדת באחוזים. אחוזים אלה מבטאים את היחס שבין כמות האדים המצויה באוויר, לבין המקסימום שהאוויר עוד יכול להכיל, בטמפ' הנוכחית. בתמצית אפשר לומר שכאשר אחוזי הלחות היחסית נמוכים, האוויר יכול להכיל עוד הרבה אדים, כך שמים יתאדו מהר יותר. וכך הצמח מתייבש. לצמחים מדבריים כמו סוקולנטים, יש מנגנונים שונים למניעת איבוד מים דרך העלים, ולכן להם אין שום בעיה עם היובש הזה.

אז איך מתמודדים עם הבעיה? איך מגבירים את הלחות באוויר הבית?

בואו נודה שאנחנו לא באמת רוצים לחיות בג'ונגל. גם תחת לחות רבה מדי לא נעים לנו, ובנוסף הקירות והחפצים שלנו לא יאהבו את זה. אז מה עושים? משפרים את הסביבה המקומית של הצמחים, ומוצאים את נקודת האיזון בין כמה נעים לנו, כמה נעים להם, וכמה אנחנו מוכנים להשקיע בשבילם. להלן כל השיטות - החל מהעקרונות הבסיסיים הכרוכים באפס השקעה, נמשיך אל עזרים ופתרונות מה-low ועד ה High Tech, ואחרי שתשמעו על כל השיטות - נחזור לשיטה הבסיסית ביותר ותוכלו להחליט אילו צמחים מתאימים לכם, כי ברור שלא כל הצמחים (והאנשים) אוהבים אותו הדבר. השיטות הבאות מומלצות כל השנה, כיוון שבבית תמיד יבש לצמחים אבל בחורף במיוחד.

1. קודם כל, לא מול המזגן! זה נכון בכל עונה. מזגנים ותנורים מייבשים את האוויר (היבש בבית ממילא), רק שהמזגן מוסיף ומנשב את האוויר היבש! מתי שאפשר עדיף תמיד ללא מזגן, וחלונות פתוחים לזרימת אוויר רענן. אבל כשאי אפשר בלי מזגן - אז לפחות לא נניח את הצמחים מול רוח המזגן; ואם זו הפינה היחידה שיש לנו לצמחים - אז לפחות נזיז את תריסי המזגן כך שהרוח תנשב לכיוון אחר. איך יודעים שהם ברוח המזגן? אפשר ממש לראות אותם מתנפנפים!

2. לקבץ צמחים יחד. צמחים אוהבים לחות בסביבתם אבל גם פולטים אליה לחות. לכן, תמיד טוב להביא הבייתה עוד צמחים (תגידו בבית שקראתם על זה המלצה), ולקבץ אותם יחד. הם גם מדגישים זה את יופיו של זה, גם מקלים עלינו את התחזוקה, וגם יוצרים לעצמם קבוצת-לחות משלהם. את הרעיונות האסתטיים לסידור צמחים בקבוצות קיבצתי לכם כאן, במדריך למקבץ מנצח.


3. באמבטיה. החדר הלח בבית נהדר לגידול צמחים, בתנאי שיש בו גם אור. כן, גם האדים החמים הם טובים. שימו לב, מרב שהלחות גבוהה בה ייתכן שהאדמה בעציצים תשאר לחה זמן רב - חכו עם ההשקייה.


4. מגש לחות או "סאונה רטובה" היא שיטה שבה נניח על גבי מגש שכבת אבנים, ועליהם נניח את העציצים. נדאג למלא את המגש במים, והם ימשיכו להתאדות ולהעלות לחות מעלה, בדיוק אל הצמחים. זו השיטה הקלאסית ותמצאו אותה בספרי הגינון הביתי משנות השמונים, אך הגירסה האסתטית שלה, והיעילה יותר בעיניי - בסעיף הבא.

5. מאגר מים תחתון. לצורך כך נשתמש בשיטה האהובה עליי - עציץ בתוך עציץ. את הצמח נגדל בעציץ הפלסטיק הפשוט עם חורי הניקוז בתחתית. נשים אותו בתוך כלי גדול ממנו, ללא חור ניקוז ואטום למים. נוודא שיש רווח בצדדים ואת העציץ הפנימי נגביה על גבי אבנים, או כל חפץ אחר. כשנשקה, נוכל להשקות בשפע בידיעה שעודפי המים נאגרים מטה, מבלי שהעציץ הפנימי נוגע במפלס המים. מקווה המים התחתון יתאדה אט אט למעלה, ויוסיף לחות לסביבת הצמח. בתמונה: אספידסטרה בשיטת עציץ בתוך עציץ (צלום: טלי דברת).

ואם כבר הגענו עד לכאן - בואו ניקח את זה עוד צעד אחד קדימה:

6. השקיה עצמית. הוסיפו חוט (כמו בסרטון הבא) - הכניסו אותו דרך חורי הניקוז כך שייגע מצידו האחד במצע השתילה, ומצידו השני וודאו שהוא יושב בתוך מקווה המים התחתון. והרי לכם מנגנון השקיה עצמית. בקיץ הוא טוב לריווח תדירות ההשקיה, ובעת העדרות ממושכת מהבית. בחורף הוא טוב להגברת לחות, ויש צמחים שאני מגדלת איתם כל השנה - אלו שצריך להקפיד להשקות רגע פני שהאדמה מסיימת להתייבש.

בדיוק ברגע הזה שורשי הצמח מפעילים את מנגנון השאיבה הגאוני שלהם, והמים מוזרמים מעלה באמצעות החוט. כך שמנגנוני ההשקייה העצמית שומרים על האדמה לחה בדיוק במידה שצריך, וזו ממשיכה ומעלה לחות מעלה. מפעם לפעם טוב לתת לצמח לסיים את מאגר המים התחתון, לתת למצע להתייבש, ולהתחיל מחדש. יש לפעול כך במיוחד במקרה שהלחות יצאה מאיזון - אם נוצר עובש או שהאדמה מרגישה ספוגה. מצב זה לא קורה לעיתים תכופות, ואם כבר - יש סיכוי שיקרה בחורף כשקצב השתייה של הצמח נמוך יותר, והמעגל של ספיגת וצריכת מים איטי יותר. מלבד שיטת החוט תוכלו להשתמש למטרה זו בכל אחד ממנגנוני ההשקיה העצמית, הוראות הכנה ושימוש מפורטות - כאן בכתבה.


7. טחב! שאלתי את ידידי אורן פייט שעליו עוד אספר בקרוב (!) כיצד הוא שומר על לחות לצמחים שלו (ביניהם כאלו הדורשים 70-80% לחות כדיי לשרוד!). אחת השיטות האהובות עליו היא השימוש בטחב מיובש, מוצר שהגיע מעולמם של מגדלי הסחלבים. התשובה של אורן הפכה למאמר בפני עצמו שיתפרסם בקרוב, אבל נספר כאן בקצרה ש"לטחב יש המון יתרונות עבור הצמחים חובבי הלחות, כשכבת בידוד שמגנה עליהם בפני שינויים בתנאי הסביבה". אורן ממליץ להשתמש בטחב ניו-זילנדי יבש (Sphagnum Moss) הנמכר באתרי המסחר כמו איביי ואמאזון, ומסביר שיש לפורר חתיכה מהקוביה היבשה, להשרות במים, לסחוט היטב ולפזר - "בשכבה אחידה של 1.5-2 ס"מ מעל האדמה סביב צמחים טרופיים אוהבי לחות, מבלי שייגע בעלים התחתונים". את הטחב שומרים לח על ידי ריסוסו במים. הכל על השימוש בטחב פלוס קישורים מהיכן ניתן להזמין - במאמר הקרוב, חכו לו!

8. טרריום, או ג'ונגל בבועה. דפנות הזכוכית של הטרריום, בין אם הוא פתוח או סגור, שומרות על הלחות בפנים. כל המים שמתאדים לאוויר נשארים בתוך המערכת (אם הטרריום סגור), או נפלטים ממנה לאט לאט (אם המדובר בטרריום פתוח). גם אהיל זכוכית ישן, או פעמון זכוכית לכיסוי עוגות - יעשה את העבודה ואף טוב מכך - כיוון שתוכלו לדאוג לו לניקוז משופר. בתמונה טרריום בועה ובו שרך אספרג מנוצה וסביבו גדלה קהילת טחב מאושרת. בקרוב אפרסם סרטון הכנה של טרריום מהסוג הזה!


9. החממה הביתית היא הגירסה המרווחת יותר של הטרריום. בשבילה תצטרכו להקצות כמה מ"ר בודדים וכמה אלפי ש"ח, כמו אלו של חברת פלרם הישראלית, אבל תוכלו לגדל בה כמעט כל צמח שנפשכם אי פעם תחפוץ בו. לאחרונה ביקרתי בחממה ביתית כזו אצל ידידתי זהבית אתגר מ-Z&N Succulents, עליה עוד אספר, ויש עוד כמה מכרים מהרשת שעשו מהחממות הביתיות שלהם מטעמים של ממש ואני מחכה בקוצר רוח לבקר בהן. (יש לכם תמונה יפה של החממה הביתית שלכם? שלחו לי ואולי היא תעלה בדיוק לכאן!)


10. השפרצת מים במתז. ובכן, מתז לא ישנה את אחוזי הלחות היחסית בחדר. זו פעולה מאוד נקודתית, והיא בעיקר נותנת לנו תחושה טובה של טיפול ודאגה. מי שנוטה לטיפול יתר בצמחים, או בשלבי גמילה מהשקית יתר ומדגדג לו באצבעות - יוכל לנתב את "הדחף לטפל", לפעולת ההתזה (אך גם לניקוי עלים, בדיקת מזיקים ועוד). אם אתם כבר משפריצים - השפריצו במיוחד על עלים 'צעירים' שזה עתה נפתחו (ולרב יהיו ירוקים-בהירים יותר) ועל צמחים בשלבי השרשה. על מנת להמנע מכתמי האבנית הלבנים שנשארים על העלים, השפריצו מים מזוקקים, או - הוסיפו למים מעט חומץ ולאחר ההשפרצה נגבו קלות את העלים. כך יצא שכבר ניקיתם את העלים מאבק וכתמים.

יש לציין שכמו בכמעט כל נושא הצמחים, הדעות חלוקות: יש המתנגדים להתזה ויש המצדדים, יש המטיפים להתזה בבוקר בלבד או אחה"צ, יש המתיזים מלמעלה ויש מלמטה. למה כל זה? כיוון שהלחות עלולה לגרום לפטרייה בעלים או באדמה (שלא כמו הפטריות החמודות שיוצאות מהאדמה ואינן מזיקות). לכן, יש לשפר ככל הניתן את סירקולציית האוויר בחדר, ולוודא שטיפות המים יטפטפו הלאה מן העלים ולא יצטברו עליהם (בעוד שיש צמחים כמו הברומליות שהיו דווקא שמחות לבריכת מים כזו). 
עמדתי האישית בסוגיה? אני מהמשפריצים לפרקים, ועוד לא הוטרדתי מהפטרייה. מצד שני אינני מתיזה כאג'נדה, ולא לעיתים סדורות אלא מעת לעת כשאני מרגישה צורך בכך, בתוספת מעט חומץ, ומנגבת. נזכור שבסביבה הביתית ממילא לא נצליח לחקות את האיזון המושלם של הטבע, ולכל פעולה יש יתרונות וחסרונות. הלחות אמנם מעלה את הסיכון לפטריות, אך דוחה אקריות!

11. מחוללי לחות הופכים מים לאדים ומפיצים אותם סביב במשך שעות, על מנת להעלות את רמת הלחות בחדר, ממש כמו מפזרי האדים לחדר הילדים. אך - שימו לב!!! שימוש במחולל לחות כרוך בניקוי יסודי ויומיומי של המכשיר, כיוון שהוא עלול להפיץ באוויר את חיידק הליגיונלה, חיידק הנפוץ במערכות המים אך מסוכן לנשימה, כאשר רסיסי מים מזוהמים נישאים באוויר. משום התחזוקה הנדרשת, לרב ישתמשו במחולל מים רק מגדלי הצמחים ה"כבדים".


תוכלו להתחיל עם מפזר קטן ומקומי (המיועד לרב להפצת שמני ריח), השתמשו במילות החיפוש Humidifier או Diffuser, כמו אלו למשל. הוא קל וזול (50-150 ש"ח), אך יוכל להשפיע מקומית על לא יותר מצמח או שניים, ותצטרכו למלא אותו לעיתים תכופות. הבאים בתור יהיו מכשירי האדים הנמכרים בבתי המרקחת, ואחריהם - "מחוללי הלחות החדשים המגיעים במגוון עיצובים, נפחים ושיפורים טכנולוגיים - שלט רחוק, הפעלה וכיבוי אוטומטיים, הברגה על בקבוקי שתייה או ניידים עם סוללה נטענת", אומר לנו אורן פייט. "ככל שאוסף הצמחים גדול יותר, סיכוי טוב שתבחרו במחוללי הלחות המכילים 5-7 ליטר ומשפיעים על כל החדר". הוא מציע לנו לבחון את מכשירי האדים האולטראסוניים כמו זה של שיאומי ב-300 ש"ח או המכשיר המתקדם הזה שעולה כ-700 ש"ח. תודה אורן!!! 3>


12. בחירת צמחים אם הבנו שיבש אצלנו במיוחד, או שאין לנו עניין בהשקעה בהגברת הלחות לצמחים, לכל הפחות נימנע מהצמחים שאוהבים באופן מיוחד לחות - ובראשם השרכים, הקלתיאות והמרנטות. ניקח בחשבון שגם הדקלים יאבדו עלים בעונה היבשה, ונזכור שגם צמחים צעירים בתקופת השרשה יזדקקו ליתר לחות. את הקלתיאות שלי למשל אני מגדלת אך ורק בשיטת הפתיל, ואני לא מתפתה להביא מהמשתלה שרכים, לא משנה כמה הם יפים - אלא אם אני יודעת שיש לי מקום פנוי באיזה טרריום. משתדלת לפחות...

עם שאר צמחי הבית ה"סטנדרטיים" אפשר לעבור את החורף בעזרת אמצעים פחות מושקעים, אולי לשלם באובדן של כמה עלים, ועד האביב זה יעבור. אם אתם רוצים אפס איבוד ואפס השקעה - הסתפקו בקקטוסים וסוקולנטים (- בתנאי שיש לכם מספיק אור, וזכרו שרבים מהם בכלל לא מתאימים לגידול בתוך הבית). ואם נשביתם בתמונה של צמח מיוחד וחדש שהגיע לארץ, והחלטתם לסור ולרכוש אותו ביוקר - קראו עליו לפני (ורצוי באנגלית) אם יש לו צרכים מיוחדים כמו לחות כבדה, והחליטו אם אתם מעוניינים.

מימין לשמאל: שרך בוסטון (צילום טלי דברת); קלתיאה אורביפוליה; קלתיאה מדליון ושרך סלגינלה ב-TLV Makers

אז מהי השיטה הטובה ביותר? השיטה הטובה ביותר היא זו שהכי תתאים לכם ותשתלב בקלילות באורח החיים בבית. האם אתם חושקים בגידול צמחים מיוחדים ונדירים, או בסך הכל רוצים קצת ירוק בבית במינימום השקעה? האם אתם נהנים מפעולת ההתזה? בדיוק רציתם גם ככה צמחים לאמבטיה? ואולי יש לכם חשק מיוחד ליצירת טרריומים?

אם הזכרנו מרנטות, את את אהרון אפסלי המאייר הכרתם? בברכת יום לח ומוצלח!



242 צפיות
kisspng-whatsapp-computer-icons-social-m
  • succulina on Instagram
  • succulina on facebook

סוקולינה