• Rinat Tal

כל מה שצריך לדעת על השקיית צמחים בבית

עודכן ב: מרץ 30


צמחים לא באים עם תווית הוראות השקייה, וחבל! למה אף אחד לא כותב לנו כבר בדיוק כמה להשקות? כי אין בדיוק. כל צמח בפינה מסוימת, בבית מסוים, בעונה מסוימת, יש לו צרכים משלו. החדשות הטובות: לא צריך לפצח את האלגוריתם הבוטאני של כל צמח בשביל לטפל בו יפה. רק לשים לב אליו.

אז איך יודעים כמה, איך ומתי להשקות? נתחיל מהשאלה הקלה לקשה.

כמה מים להשקות?

בשפע, כל עוד יש לעודפי המים מאיפה להתנקז. למה? כדיי לוודא שמים הגיעו אל כל מערכת השורשים. הצמח שותה כמה שהוא צריך, והיתרה - מתנקזת מלמטה, מתאדה מלמעלה, ולפעמים גם מהצדדים (אם הכלי "נושם", כמו טרקוטה).


איך משקים?

נתמקד בשתי שיטות: השקייה מלמעלה והשקייה תחתית.

בשני המקרים, אנו שופכים מלמעלה זרם דק ולא חזק מדי של מים. לא קרים, לא חמים.

השקייה תחתית היא ההשקייה הטובה לצמח, לגישתי. השקייה עילית היא הנוחה יותר. אז קראו ובחרו בעצמכם (או גוונו בין השיטות)

מקלחת הודו (או השקייה מלמעלה)

השיטה בתמצית: משקים מלמעלה לפחות עד שהמים מתחילים לצאת לצלוחית.

ובהרחבה:

את מה משקים? את האדמה ולא את העלים (אמנם צמחים טרופיים רבים יעריכו לחות גם על העלים, אך בהשקייה כזו המים בדרך-כלל לא יגיעו בסוף אל האדמה אלא ישפריצו לצדדים).

לאן מכוונים? למרכז העציץ, מאיפה שיוצא הצמח, כדיי לוודא שהמים יגיעו היישר מטה אל השורשים. המשיכו לטייל עם הזרם על כל פני העציץ, כך שיגיעו גם לשורשים המתפרשים ברחבי העציץ.

איזה זרם? זרם דק, שלא יצור בורות באדמה ויחשוף את השורשים.

כמה מים? אם העציץ היה עומד בעת ההשקייה בתוך כיור או בחוץ בגינה, היינו נותנים למים לזרום בשפע. אבל בתוך הבית מטעמי נוחות, אנחנו בדרך כלל משאירים את הצמח במקומו ומעמידים אותו בתוך צלוחית. במקרה כזה, השקו לאט ובוודאי תרצו לעצור כשהמים מתחילים לצאת מחורי הניקוז, כדיי שלא יגלשו וירטיבו מסביב.

*למה הודו? כל מי שטייל בכפר נידח ללא מים זורמים, יזכור: אתה נכנס למקלחת עם ג'ריקן ושופך על עצמך מלמעלה כמות מים מוגבלת, משתדל שיגיעו לכל האזורים החיוניים.

חשוב: בשיטת ההשקייה העילית נסו להקפיד לא להגיע ליובש, כי כמות המים "מדודה" ולא תספיק להרוויה. אם המים נשארים למעלה כמו בריכה ולא מחלחלים, או שהבחנתם בסימני יובש קיצוני אחרים, השקיעו ועברו הפעם להשקייה תחתית.

אמבטייה: השקיה מלמטה או "אמבטייה לעציץ"

בתמצית: השרו את הצמח במים ותנו לו לשתות כמה שהוא צריך+כמה שהאדמה יכולה לאגור בשבילו לימים הבאים.

שלב אחרי שלב:

1. הניחו את העציץ בתוך קערה, סיר, או כל כלי שגובהו לפחות מחצית מגובה העציץ. או: הביאו אותו אל כיור סגור בפקק.

2. השקו את הצמח מלמעלה, כמו בהשקייה עילית, ובמקביל - מלאו את ה"אמבטיה" שלו במים.

3. השאירו אותו להתפנק באמבטיה כמה שאפשר, רבע שעה, חצי שעה, שעה. שורשי הצמח ישתו מלמטה בדיוק כמה שצריך, ואתם תראו שמפלס המים יורד.

4. הוציאו אותו מן האמבטיה והניחו אותו היכן שעודפי המים יוכלו לטפטף, לפני שתחזירו אותו למקומו. טיפ לזירוז: אם בעציץ מספר חורי ניקוז, הטו אותו אותו הצידה ורב המים ייצאו.


חשוב:

* כדאי שהאמבטיה תגיע לגובה מחצית העציץ לפחות.

* השיטה תעבוד כל עוד לצמח יש מערכת שורשים... ייחור טרי שעוד לא הספיק להצמיח שורשים - לא יוכל לשתות.

* לא לוותר על הזרם מלמעלה. במיוחד במצב יובש, המים עלולים לא לחדור היטב את גוש האדמה, וייתכן שהוא אף יצוף. זרם המים מלמעלה יעזור לגוש האדמה להתחיל לספוג מים.

*בכל שיטה אך במיוחד למשקים בהשקיה התחתונה, יש לעשות "מקלחת" לצמח אחת לתקופה, כלומר, להעמיד אותו תחת מים זורמים למס' דקות על מנת שעודפי מינרלים ומלחים במים יישטפו מהמצע.

מתי משקים?

או. זו השאלה החשובה.

משקים את הצמח כשהוא צמא. כלומר, בדיוק לאחר שהתייבש מההשקייה האחרונה (למה וכמה? בפוסט אחר). מאותו הרגע רב צמחי הבית, למעט צמחים מסוימים "מפונקים", נותנים לכם גרייס של כמה ימים ועד כמה שבועות. הם מתחילים להיות צמאים, לראות לכם סימנים, ועדיין יש לכם מספיק זמן עד למצוקה אמיתית של הצמח.

אז איך מזהים מתי הצמח צמא? לפי מספר סימנים:

  • הסתכלו על האדמה אם היא נראית יבשה.

  • הכניסו אצבע אחת קלות לתוך האדמה, והרגישו אם יבש גם בפנים.

  • הביטו בגבעולים - האם הם מתוחים וזקופים?

  • התבוננו בעלים - האם הם חלקים ומתוחים?

  • לכל צמח יש את המראה שלו כשהוא רווי, שמח ובריא, ואת המראה שלו כשחסרים לו מים. אחרי שאני מתבוננת תקופה בצמח שלי ומכירה אותו, אני מתחילה לזהות את הסימנים כשהם מתחילים.

  • שאלו עצמכם: מתי השקיתם לאחרונה, וודאו שהתשובה סבירה.

שימו לב! פרק הזמן שעבר מההשקייה הקודמת אף פעם לא יהיה הגורם המכריע בשאלה האם להשקות, אלא רק יסייע בהערכת המצב. פרקי הזמן בין השקייה להשקייה עשויים להיות שונים משמעותית מסיבות שונות, למשל:


* בחורף יש צורך בפחות השקייה. כשתבחינו שהאדמה של רב הצמחים שלכם עדיין לחה, גם כשעברו שבועיים-שלושה מההשקייה הקודמת, אל תופתעו. ואל תשקו.

* כשהעונה מתחלפת והימים מתחממים, או כשצמח עומד בשמש ישירה, הוא יזדקק להשקייה תכופה יותר.

* כשיש מעט אור היכולת של הצמח לקלוט את המים היא נמוכה משמעותית. כלומר, ברב הלוקיישנים בתוך הבית, צמחים יצרכו פחות מים מאשר היו צורכים בחוץ.

* כאשר מערכת השורשים צפופה וממלאה את כל נפח העציץ, אין מספיק אדמה "להחזיק" את המים עבור הצמח והוא עלול לא לרוות מההשקייה. במקרה כזה יש להעבירו לעציץ גדול יותר או לחלק את הצמח לעציצים שונים בהם יוכלו להתרווח.

הנה כמה דוגמאות לצמחים שנראים צמאים: עליו של הפוטוס סאטן מתקפלים, של הפילודנדרון ברזיל מתקמטים, גבעולי הפפרומיה נוטים לכיוון מטה. עלי הסוקולנטים מתקמטים ואינם בשרניים ומתוחים כסדרם, כמו הגרפצורית שבתמונה (שביובש קיצוני).

ואם לא בטוחים אם הגיע הזמן להשקות?

אז עדיף להשקות פחות. אולי שמעתם ש"הסיבה מספר אחת להרג צמחים היא עודף מים"? זה נכון כיוון שממצב יובש- רב הצמחים לא מתים כל-כך מהר, ולעומת זאת עודף מים עלול להוביל לרקבון.

*אגב, הורגי צמחים מספר אחת הם plant-sitters, האנשים היקרים שהסכימו להשקות לכם את הצמחים כשאתם בחופשה. למה ואיך אפשר להחליף אותם, במאמר הזה.

אז כשצמח לא נראה טוב, ואחד החששות הוא שמדובר בעודף או חוסר מים, אני עושה את כל הבדיקות מעלה האם הצמח צמא, ומשכללת את הכל לידי תחושת בטן אחת.

#צמחיבית #השקייה

0 צפיות

rinat@succulina.com  |  052-3827886

kisspng-whatsapp-computer-icons-social-m
  • succulina on Instagram
  • succulina on facebook

סוקולינה