בכל פרויקט אני נוהגת להציב כמה קנקני זכוכית ללקוחותיי, עם ייחורים ראשונים שמנבאים את אוסף הייחורים שעוד ייאסף. הקנקנים, שבמילא כבר עומדים שם, מוכנים עם המים, יקלו ויעודדו את דרי הבית למלא אותם: לקטוף בדרך הבייתה ענף משיח, לבקש מחבר שאצלו ראו צמח יפה, להרבות צמח שכבר יש להם בבית. ונחשו מה, עד סוף הפרויקט, הקנקנים בדרך כלל מתמלאים ומצטרפים אליהם חברים ירוקים לאוסף.
רגע, מה זה ייחור?? לצמחים יש דרכים רבות להתרבות ברבייה אל-מינית, שבה חלק מחלקי הצמח מתפתח להיות צמח שלם בפני עצמו: יש שמתרבים מפקעות, חוטרים, שלוחות, ייחורים, עלים ועוד ועוד. אנחנו מדברים היום על ייחורים! כלומר, גבעול או חלק מגבעול שאם יצליח להוציא שורשים, יוכל להמשיך להתפתח.
האם יש כללים להשרשת צמחים במים? אלו השאלות שאני בדרך-כלל נשאלת. בשביל להכריע לעיתים בין האפשרויות, כדאי לשאול את עצמכם מהי המטרה, בשביל מה אתם מייחרים? בשביל יופיו של מראה הענף המים? בשביל ההתנסות והלמידה? בשביל לפתוח משתלה? בהתאם תקבלו חלק מההחלטות בהמשך.
עדיף להשריש ייחור במים או באדמה? שניהם טובים, אני אישית מעדיפה במים כי זו התחזוקה הכי קלה שיש, זה הכי יפה, ואפשר לראות את השורשים. קחו בחשבון שייחור באדמה דורש שמירה מדוקדקת יותר על מאזן הלחות שלו. מצד שני דעו שכל עוד הוא במים הייחור לא יגדל הרבה, כך שצמח גדול ושופע כנראה לא יצמח מכך. כמובן, תוכלו לשתול אותו בהמשך באדמה.
מאיפה חותכים את הייחור?
רצוי לחתוך קטע גבעול שיש בו לפחות מספר עלים. אם מדובר בצמח מטפס\נשפך בעל מפרקים, שמהם יוצאים שורשים, לחתוך כך שמפרק אחד או שניים לכל הפחות יהיו בתוך המים. תוכלו לראות זאת כאן במתכון לייחור מונסטרה.
עדיף לקחת ייחור קרוב יותר לקצה הענף, היכן שהענף צעיר יותר שם ריכוז הורמוני הגדילה גבוה יותר. במיוחד עדיף לחתוך בקטע הגבעול שאינו מעוצה (כמו גזע עץ)
האם נכון שצריך להוריד עלים? את העלה התחתון אני מסירה על מנת שהענף ייכנס בקלות אל הבקבוק ולא יישבו עלים במים. יש המסירים עלים עד שיישארו רק 2-3, כדיי שאיבוד המים יקטן והם יכבידו פחות על הענף שאין לו כרגע מקורות מזון רבים. אם מטרתכם היא השרשה מהירה ויעילה והעברה לשתילה - ייתכן שתרצו לעשות כך. עוד אפשרות היא להקטין את שטח העלים.
אני אוהבת את מראה הייחור בקנקן, כך שפחות חשובה לי יעילות ואני נוהגת להשאיר את העלים היפים.
כמה זמן ייקח עד שייצא שורש? בין 3 ימים ל-6 חודשים, ואולי לא ייצאו בכלל. לא נשכח שאנחנו מדברים פה על הטבע בכבודו ובעצמו, ומס' הגורמים המשפיע על התפתחותו של ענף אחד מסויים היא רבה. אז מתי להתייאש? כל עוד הייחור ירוק וחי, הוא לכל הפחות מקשט לנו את המרחב ואין סיבה להשליך אותו.
האספרג משמאל כנראה לא ישריש, גם הענף הבודד של השפלרה ושל הדקל שמימינו. אבל המונסטרה אדנסוני המחוררת, הפילודנדרון המטפס והקולאוס הסגול - סיכוי טוב שכן!
כמה מים למלא? עד למעלה, כך שהגבעול יישב בתוך המים עמוק ככל הניתן. יש לעקוב אחר אידוי המים וכאשר גובה המים יורד, להוסיף מים. בשביל להאט את אידוי המים ניתן לצמצם את הפתח, למשל עם ניילון נצמד סביב לייחור.
האם כדאי להחליף את המים? כן, לכל הפחות כאשר הם נהיים עכורים.
איפה נשים את הייחור? במקום מואר ללא שמש ישירה. "תינוקות" של צמחים זקוקים להגנה יתרה מהשמש. אפשר בחושך? אפשר לנסות. אם זה לא ימצא חן בעיניו הוא יראה לכם לאט לאט. באור עדיף תמיד.
מתי כבר אפשר לשתול אותו באדמה? כשהחלה להתפתח מערכת שורשים קטנה לפחות. יותר שורשים, יותר טוב. שימו לב שבשלב השתילה באדמה היא תקופת מעבר שהצמח עשוי לא לצלוח. עלינו לשים אליו לב יותר בתקופה הזו, ולהקפיד ללחלח את האדמה או לפחות להשקות רגע לפני שהיא מתייבשת.
כמה הכי הרבה אפשר להשאיר אותו במים? כל עוד הוא מבסוט. כלומר כשהייחור מתחיל להראות לא מרוצה אני מעבירה לאדמה. יש לי כאלו שמבסוטים כבר כמה שנים בקנקן. לא גדלים אבל שמחים בחלקם.
איך אדע אם בכלל ישריש? תדע\י רק אם תנסה\י. במקרה הגרוע, אספת לך זר צמחים ירוק שיקשט את הבית לפחות לשבוע-שבועיים-שלושה. במקרה הטוב, הוא גם ישריש ויישאר! עם הזמן והניסיון קל לזהות יותר צמחים שניתן לייחר ולהגדיל את ההצלחות.
חלק מהצמחים כאן, כמו הזר הצבעוני, נאספו למטרות קישוט בלבד.
ואם השורשים נרקבים? אם נראה שהשורשים, או חלקם, משחירים, זהו סימן שהם נרקבים. אפשר להוריד את השורשים הרקובים ולהחזיר את הייחור למים, בתקווה ובאמונה שימשיך להוציא שורשים חדשים.
יש איך לשפר את סיכויי ההצלחה?
אם תרצו להתחיל עם צמחים שקלים להשרשה (כלומר, בדרך-כלל משרישים מהר ובסיכויי הצלחה גבוהים), התחילו עם: קולאוס, יהודי נודד, פוטוס, או סינגוניום (במקרה - ובעצם לא במקרה - אלו גם צמחים שקל למצוא בכל גינה, ראו את הכתבה). יש עוד רבים אחרים וטובים.
תמיד עדיף, אם יש אפשרות, לקחת יותר מענף אחד מאותו הצמח. זה יגדיל את סיכויי ההצלחה של אחד מהם לפחות, וגם תוכלו לערוך ניסויים ולהציב אותם בתנאים שונים.
כמו כן קיימת אבקת הורמון השרשה שמסייעת בפעולה הזו. בדרך כלל אפשר לוותר עליה, אלא אם מדובר באתגר גדול במיוחד (כמו השרשת ענף מעוצה בודד שקיבלתם במתנה מצמח נדיר).
בפוסט הזה אפשר לראות את המימדים שהגיע אליו יהודי הנודד, שהתחיל מייחורים קטנים עד שהפך לעציץ מפואר התלוי בבית של רונית! והנה הקולאוס ששמנו אצל שירי באגרטל וכעבור חצי שנה היא שלחה לי את תמונת השיח המתפרש שצמח ממנו בגינה:
מתי ואיפה לגיטימי לקחת ייחור?
בעקרון, חיתוך חלק מצמח לצורך ריבויו אינה גזילה שכן היא עוזרת לצמח להפיץ את עצמו, וצמח האם ממנו נלקח הייחור ימשיך ויצמח - לעיתים אף בצורה מלאה יותר בעקבות החיתוך. אבל, תמיד נעשה זאת מתוך כבוד לצמח ולבעליו, נחתוך במידה שאינה מורגשת, אינה מותירה את הצמח דל, ואינה פוגעת בצורתו היפה. ייתכן שמישהו עמל רבות כדיי להביא את הצמח לצורתו הנוכחית. אם הצמח שייך למישהו, נבקש זאת ממנו.
אז קדימה, הציבו בבית את פינת הקנקנים שלכם!
אני מבטיחה שעד מהרה תמצאו עצמכם מפזרים ומפיצים בעצמכם ייחורי מתנה לאחרים.
