המחזר הסודי של הצמחים: תריפס. הכירו, קבלו והתמודדו

לתריפס החלטתי להקדיש דף משלו כיוון שבניגוד לכנימות, התריפס הם עוד לא חברים, חברים. חשוב במיוחד לדעת על קיומם כיוון שבין המזיקים הנפוצים בצמחי הבית, הם המזעריים, החמקמקים וגם המתפשטים במהרה בין הצמחים.


התריפס הוא חרק מזערי הניזון מתוכן הצמח. ישנם אלפי מינים רבים של תריפס הנטפלים למגוון צמחים, ובחקלאות הוא נחשב למזיק של ממש ליבול (אם כי יש מינים מועילים של תריפס הניזון ממזיקים אחרים!).

מינים שונים של תריפס אוהבים לדשן את בטנם גם בצמחי הבית. הנזק לצמח במקרה הזה, הוא קודם כל אסתטי - החרק ניזון מתאי העלה, ההולך ומתייבש, עד כי בשלב מתקדם הצמח כולו יכול להחרב. אל דאגה - זה ייקח להם זמן (אלא אם כן הצמח צעיר וקטן). אפילו שקהילת התריפס מתרבה כה מהר עד שהיא יכולה להכפיל את עצמה בתוך כמה ימים, התריפס הם כה קטנים שהנזקים הנראים לעין מתפשטים בקצב איטי. נזק נוסף הוא עיכוב צמיחה חדשה ועיוות בצורת עלים חדשים. ונזק אחר אפשרי הוא העברת וירוסים של צמחים (אבל בואו במקום להלחץ, פשוט נפעל למיגורם).

בשביל לטפל בבעיה, צריך קודם כל להכיר אותה. כך נפעל - לפי חמשת השלבים (עין ויד מיומנת תשלים את חמשת השלבים בתוך חמש דקות!).

שלב א': איתור נגעי התריפס

ייתכן ואתם קוראים את הפוסט אחרי שהצמח שלכם עובר דברים מוזרים ועוד לא איתרתם את הסיבה, או, שאתם רוצים להקדים תרופות למכות ולהסתכל לעיתים על הצמחים שלכם מקרוב, תוך כדיי ניקוי אבק אולי, ולאתר סימנים חשודים בשלב מוקדם. כך או כך, אלו הסימנים שמשאירים התריפס:

  1. אזורים בהירים, לבנבנים-כסופים, "שקופים" או חומים על העלה (במרכז העלה ולא רק בשוליים) - כך זה נראה אחרי שהתריפס ניזון מתאי הצמח, פשוט שואב את תוכנם להנאתו, כולל הכלורופיל הירוק. מה שנשאר הוא ה"עור והשלד" של העלה.

  2. נקודות שחורות קטנות באותם אזורים חומים עד שקופים - כן כן, זוהי צואת התריפס, וזהו סימן מובהק להימצאם 🤢.

  3. חרכים ששוליהם שחור, לעיתים יופיעו - אלו עלולים להיות האזורים שבהם נקבת התריפס פצעה את רקמת העלה בעזרת צינור ההטלה כדיי להחדיר פנימה את הביצים שהיא מטילה.

  4. עלים חדשים וצעירים יוצאים מעוותים. אם זה עלה שנולד מגולגל ונפתח ייתכן שאף ייצא מחורר או "שרוף". ייתכן שגם הבחנתם בקצב יציאת עלים חדשים איטי מהצפוי לעונה.

מימין לשמאל: נזקי תריפס בתחילת הדרך על פילודנדרון סקנדנס, נזק מתקדם על שפלרה מקרינה, חרכים ששוליהם שחורים על מונסטרה פרו.


עוד כמה נקודות חשובות לגבי איתור הסימנים:

  • כל הסימנים הללו עשויים להראות מצידו הקדמי של העלה, האחורי, או שניהם. כך ששווה להציץ מכל הכיוונים, גם מלמטה.

  • הסימנים יכולים להמצא רק על-גבי עלה אחד, או מס' קטן של עלים, לא בהכרח על פני כל הצמח (כמו שאמרנו התפשטות הסימנים היא איטית).

  • עלה שלם שמצהיב ומתייבש באופן פתאומי, מבלי שהיו והתרבו לפני כן הנגעים כפי שתיארנו - אינו סימן בפני עצמו לתריפס. כאמור נזק התריפס אינו מכלה את העלה בפתאומיות! אמנם במצב מתקדם של המצאות התריפס - יצהיבו וינשרו העלים, אך תוכלו למצוא עליהם גם את הסימנים האחרים.

  • מצאתם מפגע לא מזוהה על הצמח, או שמשהו "עובר" עליו ולא מצאתם את הסיבה - קחו בחשבון את התריפס כאפשרות, בודדו, חפשו את המזיק, וחכו כמה זמן לראות לאן זה מתפתח.


אוף טופיק: האם שמתם לב מהי התגובה הרגשית שלכם למחשבה שיש אפשרות שיש כאן מזיק? האם אתם אדישים וענייניים, או נלחצים וחרדים? האם אתם נגעלים? כועסים ומקללים? מתקרבנים? מיואשים מראש מהסיכוי לשרוד את התריפס? או אולי מדחיקים (ובהמשך נמנעים מלפעול)? כל התגובות לגיטימיות. מספיק שנשים לב אליהן, וכך נוכל לקבל החלטה עניינית כיצד לפעול על-אף, או ביחד עם, הרגש. ואולי על הדרך נלמד מזה עוד משהו על עצמנו.
עלה צעיר של פוטוס מנג'ולה נפתח מעוות - סימן להמצאות תריפס
עלה צעיר מעוות של פוטוס מנג'ולה - סימן להימצאות תריפס

שלב ב': זיהוי המזיק

בפעם הראשונה שאתם משתעשעים ברעיון שהתריפס התדפק על דלתכם - חכו לאיתור החרק עצמו ולזיהוי ודאי שלו. זאת מכיוון שבשלב של הטיפול בחומרים חשוב יהיה להתאים את התכשיר למזיק המסוים.

לעומת זאת, אם אתם כבר יודעים שהוא התארח אצלכם לא מזמן, או שאתם כבר מיומנים בזיהוי הסימנים, אין צורך לחכות לראות את המזיק עצמו אלא אפשר להתחיל לפעול - עברו לשלב ג'.


איך נראה התריפס ואיך נזהה אותו?

צורתם כצורת גרגיר אורז שקצהו מחודד, זעירים אמנם, אך בעלי ראייה טובה יכולים לראות אותם בעין. רב הסיכויים שהתריפס שתמצאו יהיה קטן ממילימטר אחד (על אף שיש מינים גדולים מכך). צבעם יכול להיות לבן, שחור, חום או צהוב, ולכו תדעו אילו עוד. ראיתם פסים זעירים - מה עכשיו?


בהו בהם דקה לפחות וראו אם הם זזים, כי ייתכן שראיתם אבק, רגב אדמה או שאריות נייר ניגוב. הסתכלו עליהם בזכוכית מגדלת, או צלמו והגדילו את התמונה. אם תגדילו לעשות ולצלם סרטון, תוכלו לזהות אם הם זזים.


ייתכן ותזהו בעין בלתי מזוינת את תנועת התריפס, וכך זה עשוי להראות. אך ייתכן גם שהוא יהיה קטן מזה:

בהשקעה של 35-100 ש"ח תוכלו להזמין לופה\מיקרוסקופ\עדשה עם תאורת לד, שמגדילים פי 30 ועד 100 (אני משתמשת ב