כל מה שצריך לדעת על השקיית צמחים בבית


לא צריך לפצח את האלגוריתם הבוטאני של הצמח

צמחים לא באים עם תווית הוראות השקייה, וחבל! למה אף אחד לא כותב לנו כבר בדיוק כמה להשקות? כי אין בדיוק. כל צמח בפינה מסוימת, בבית מסוים, בעונה מסוימת, יש לו צרכים משלו. החדשות הטובות: לא צריך לפצח את האלגוריתם הבוטאני של כל צמח בשביל לטפל בו יפה. רק לשים לב אליו.

אז איך יודעים כמה, איך ומתי להשקות? נתחיל מהשאלה הקלה לקשה.

כמה מים להשקות?

עדיף להשקות מים בשפע

בשפע, כל עוד יש לעודפי המים מאיפה להתנקז. למה? כדיי לוודא שמים הגיעו אל כל מערכת השורשים. המצע סופג כמה שהוא יכול, והיתרה - מתנקזת מלמטה, מתאדה מלמעלה, ולפעמים גם מהצדדים (אם הכלי "נושם", כמו טרקוטה).


איך משקים?

נתמקד בשתי שיטות: השקייה מלמעלה והשקייה תחתית.

בשני המקרים, אנו שופכים מלמעלה זרם דק ולא חזק מדי של מים. לא קרים, לא חמים.

השקייה תחתית היא ההשקייה הטובה לצמח, לגישתי. השקייה עילית היא הנוחה יותר. אז קראו ובחרו בעצמכם (או גוונו בין השיטות)

מקלחת הודו (או השקייה מלמעלה)

השיטה בתמצית: משקים מלמעלה לפחות עד שהמים מתחילים לצאת לצלוחית.

ובהרחבה:

את מה משקים? את האדמה ולא את העלים (אמנם צמחים טרופיים רבים יעריכו לחות גם על העלים, אך בהשקייה כזו המים בדרך-כלל לא יגיעו בסוף אל האדמה אלא ישפריצו לצדדים. בנוסף, יישארו כתמי אבנית).

לאן מכוונים? למרכז העציץ, מאיפה שיוצא הצמח, כדיי לוודא שהמים יגיעו היישר מטה אל השורשים. המשיכו לטייל עם הזרם על כל פני העציץ, כך שיגיעו גם לשורשים המתפרשים ברחבי העציץ.

איזה זרם? זרם דק, שלא יצור בורות באדמה ויחשוף את השורשים.

כמה מים? אם העציץ היה עומד בעת ההשקייה בתוך כיור או בחוץ בגינה, היינו נותנים למים לזרום בשפע. אבל בתוך הבית מטעמי נוחות, אנחנו בדרך כלל משאירים את הצמח במקומו ומעמידים אותו בתוך צלוחית. במקרה כזה, השקו לאט ובוודאי תרצו לעצור כשהמים מתחילים לצאת מחורי הניקוז, כדיי שלא יגלשו וירטיבו מסביב.

*למה הודו? כל מי שטייל בכפר ללא מים זורמים, יזכור את המקלחת: אתה נכנס עם ג'ריקן ושופך על עצמך מלמעלה כמות מים מוגבלת, משתדל שיגיעו לכל האזורים החיוניים.

חשוב: בשיטת ההשקייה העילית נסו להקפיד לא להגיע ליובש, כי כמות המים "מדודה" ולא תספיק להרוויה. אם המים נשארים למעלה כמו בריכה ולא מחלחלים, או שהבחנתם בסימני יובש קיצוני אחרים, השקיעו ועברו הפעם להשקייה תחתית.

אמבטייה: השקיה מלמטה או "אמבטייה לעציץ"

בתמצית: השרו את הצמח במים ותנו לו לשתות כמה שהוא צריך+כמה שהאדמה יכולה לאגור בשבילו לימים הבאים.

שלב אחרי שלב:

1. הניחו את העציץ בתוך קערה, סיר, או כל כלי שגובהו לפחות מחצית מגובה העציץ. או: הביאו אותו אל כיור סגור בפקק.

2. השקו את הצמח מלמעלה, כמו בהשקייה עילית, ובמקביל - מלאו את ה"אמבטיה" שלו במים. כדאי שהאמבטיה תגיע לגובה מחצית העציץ לפחות.

3. השאירו אותו להתפנק באמבטיה כמה שאפשר, רבע שעה, חצי שעה, שעה. שורשי הצמח ישתו מלמטה בדיוק כמה שצריך, המצע יספוג כמה שיוכל, ואתם תראו שמפלס המים יורד (ככל שנפח ה"אמבטיה" קטן ומתקרב לגודל העציץ, תראו בקלות את המפלס יורד).

4. הוציאו אותו מן האמבטיה והניחו אותו היכן שעודפי המים יוכלו לטפטף, לפני שתחזירו אותו למקומו. לזירוז: אם בעציץ מספר חורי ניקוז, הטו אותו אותו הצידה ורב המים ייצאו.


חשוב:

בכל שיטה אך במיוחד למשקים בהשקיה התחתונה, יש לעשות "מקלחת" לצמח אחת לתקופה, כלומר, להעמיד אותו תחת מים זורמים למס' דקות על מנת שעודפי מינרלים ומלחים במים יישטפו מהמצע.

*ש להקפיד על נפח עציץ פרופורציונלי לנפח מערכת השורשים. בעציץ גדול מדי - כלומר לנפח מצע שתילה גדול מדי - ייקח הרבה זמן להתייבש וזה עלול להיות רב מדי ולסכן ברקבון שורשים.


השקייה תחתית: מפנקת, דורשת מכם אקסטרה זמן