בעבודתי אני פוגשת יותר ויותר אנשים המאוהבים בשניהם: וינטאג' וצמחים, בין אם הם אספנים ומכורים בעצמם או שהם רק מתפעלים מהם וחולמים עליהם לביתם. אז הבנתי, החיבור הוא לא מקרי. אני בעצמי מרבה להשתמש בכלי וינטאג' גם בעיצוב הבית שלי וגם בבתים שאני מעצבת בהם עם צמחים. תהיתי וחקרתי, מה משותף לשתי האהבות האלה, עד כדיי שכל-כך הרבה אנשים מכורים אליהן - לכל אחת מהן בנפרד או לשתיהן יחד? והנה מה שהתגלה.
מה שאפשר לומר על וינטאג' ועל צמחים
1. כל פריט נושא סיפור, הסטוריה, משמעות והיא מוטבעת על גופו. כל פריט הוא חד פעמי. אין שניים זהים וגם אם יוצרו זהים - בפרק הזמן שעבר כל אחד קיבל את צורתו ואופייו. אולי משום כך האיסוף שלהם כה ממכר, והאספנים אף מפתחים התמחויות בתתי הסגנונות והזנים שלהם.
פרטים מתוך פרויקט פלנט סטיילינג בביתם של שירי ואילן, את סיפורה של הכוננית סיפרנו פה
אומרת לנו גבריאלה (גבי) רובין ממפעם: "כולנו רוצות בית מלא אופי, כזה שכשאנחנו חוזרות אליו בסופו של יום מלא, נפתח את הדלת ונרגיש שהוא ממלא אותנו בשמחה אושר, נוחות ונינוחות. מבחינתנו בתים כאלו הם בתים שמשלבים את האהבות הגדולות שלנו לעיצוב ובעיקר עיצוב אקלקטי עם דגש על בוהו שיק - בתים מעניינים, מרובי שכבות, טקסטורות, צבעים ועם המון המון ירוק של צמחים". לא במקרה, החנות של גבי מלאה בצמחים ירוקים.
2. מישהו טרח ועמל להחיות, לקיים ולהביא אותם עד לכאן, בתקופות הטובות ובתקופות הקשות (מישהו אחד לפחות, ואולי הרבה מישהו). הטיפוח הזה ניכר עליהם ואפשר לזהות מתי זכו לימים טובים, מתי הוזנחו.
כפי שענפיו של צמח הם כמו קו הזמן שלו ואפשר לומר לפיו מתי הצמח עבר תקופות יותר טובות ומתי נשכח, כך תוכל לומר לנו גבי מ"מפעם" מה עבר על רהיט או כלי וינטאג' שיפול לידיה. גבי היא בדיוק אחת מאלה שטרחו להביא לנו את הפריטים המיוחדים כל הדרך מהשווקים של אירופה, ואחר כך לשמר, לטפח ולחדש אותם בשבילנו.
מימין: שידת הוינטאג' בביתי הקודם שהפכה לסנטרל פיס של הסלון. במקום טלויזיה, ישבנו להתבונן ולהרגע מול השידה והצמחים. משמאל: ביתי הנוכחי, ספריית וינטאג' שמאגדת את תחביבי הבית, ובין היתר את אוסף הפוטוסים.
3. הם ברי קיימא. ואם עד היום זה היה בגדר סיסמה נחמדה, המציאות מכריחה אותנו להסתכל לכדור הארץ בעיניים. אין בחירה סביבתית יותר מובהקת מצמח, שהוא 100% טבעי ומתכלה, וכל שקל שנוציא על צמחים כדיי להשביע את הצורך להתחדש, לאסוף או לתת מתנה, הוא שקל פחות לייצור עוד מוצר חדש שאיננו באמת צריכים.
נכון הדבר גם לגבי וינטאג' - שהוא 100% שימוש חוזר בקיים על פני ייצור חדש, ובדרך כלל יוצר בשיטות מסורתיות, מחומרים טבעיים יותר מהיום, ועם כוונה אמיתית שיישאר וישמש מישהו לטווח ארוך.
פרטים מתוך סטיילינג צמחים לעיצוב בית של חיית וינטאג'
"הידעתם שהעץ ממשיך להשתנות גם לאחר שהוא הופך לרהיט ונכנס לביתכם?", מספרת לנו דקלה מנחם מסטודיו חיית וינטאג', "בדומה לחומרים אורגניים רבים אחרים, הוא נחשב ל"חומר חי" שממשיך להגיב גם לאחר שהוא הופך לרהיט, וזו אחת הסיבות שהעץ של רהיטי וינטאג' תמיד ייראה יפה ועשיר יותר לאחר טיפול מתאים, מאשר עץ "חדש".
4. הם עובדים טוב יחד! הכלי נותן לצמח בית (וגם מתפקד כתחתית השקייה) והצמח מחייה את הכלי, נותן לו תפקיד חדש - אפילו אם הוא שבור או סדוק, ונותן לנו סיבה להוריד אותו מהבוידעם ולהציג אותו על הכונניות בבית.
אותו צמח מהתמונה מעלה - בביקור אחרי שנה בבית הלקוחה
דקלה מחיית וינטאג' היא אחת ממלבישות הבתים המוכשרות, המפליאה להשתמש בשתי האהבות האלה ולהוציא מהן את המיטב. היא מספרת לנו בפוסט שלה, מדוע היא סוקרת את השימוש בוינטאג' (לצד צמחים כמובן) כאחת המגמות המכניסות רוגע וחיים בבתים שלנו: "על שום היותו אקולוגי, איכותי, בעל ערך סנטימנטלי, וכמובן בשל האותנטיות שלו, שלא ניתן לקחת ממנו. וינטאג' הוא תמיד פריט אמיתי שמוסיף עומק ונוכחות ייחודית לחלל". אין פלא שלא נמצא כמעט בית בעיצובה שהיא לא תשלב בו צמחים, עד כי הפכה בעצמה לאשת צמחים בביתה.
אז מאיפה אני מוצאת את כלי הוינטאג' שאני משתמשת בהם?
המקום האהוב עליי הוא שוק הפשפשים בחיפה. הידעתם שזהו אחד משווקי הפשפשים הטובים באירופה, ממש כאן אצלנו?? אני נוהגת לבוא אליו בשבת בבוקר ואוהבת לפשפש בו ולמצוא מציאות. אז בואו נצא לסיור קטן ותשמעו!
איך כלי וינטאג' הופך בדיוק לעציץ?
מיקי, הוא ה-מ' מ"י.מ עתיקות" בשוק הפשפשים של חיפה. הוא זה שלימד אותי איך קודחים חור בכלי קרמיקה, ולעיתים אפשר גם בזכוכית: באמצעות ראש מקדח "יהלום". קידחו לפחות חור אחד גדול, אם לא כמה, ולאחר מכן מלאו בתחתית שכבת אבנים או טוף לשיפור הניקוז.
באמצע: מיקי קודח, מימין: מקדח יהלום - המקדח שתזדקקו לו, משמאל: התוצאה השתולה.
את כלי הנחושת שלי, לעומת זאת, אני מוצאת אצל ז'אקו. יש לו כלים וסיפורים, וכלים עם סיפורים, שזו ממש לא בעיה לבלות אצלו שעה. ומה אני עושה עם כלי נחושת וצמחים? עף אף שגם אותם ניתן לחורר, אני מעדיפה להלביש איתם את עציץ הפלסטיק הפשוט של הצמח. הכלי החיצוני הוא לא רק בגד יפה, שניתן להחליף. על בגדים לצמחים יבוא מאמר נפרד.
וכך זה נראה בסוף:
התמונה מימין והתמונה משמאל - צילום טלי דברת. הכלים כולם כלי נחושת, וינאג' אמיתי משוק הפשפשים.
ומה עם כלי הזכוכית?
כלי הזכוכית טובים בשמירת מים ולחות ובהעברת אור. לכן אני שומרת אותם למטרות מיוחדות: כחממה לייחורים - אם מדובר בכלי שמנמן ורחב, או כקנקני השרשה - אם הוא צר וגבוה בעל פתח קטן. את כל הטיפים בנושא השרשה במים פירטתי במאמר הזה.
בסיבוב בשוק אני לא מפספסת ביקור בחנות הקסומה של גבי - מפעם - עתיקות, וינטאג' ויד שנייה, כך בדיוק הכרתי את גבי, מביקור ועוד ביקור. "מפעם" מתייחדת ברהיטי הוינטאג' והעתיקות שהיא מייבאת מאירופה. גבי נוסעת לבחור לנו את הפריטים אחד אחד, ולאחר מכן הם עוברים חידוש וצביעה בבית המלאכה של מפעם. הדרך הטובה ביותר "לתפוס" רהיט בדיוק כמו שחיפשנו, הוא לעקוב אחר הפייסבוק או האינסטגרם של מפעם.
החנות ובית המלאכה של מפעם, תמונות: נעה פרי עבור מפעם.
ולסיום הסיור: כחובבת וינטאג', אין לי אפשרות שלא לאהוב בגדי וינטאג'. היום אני אמא גאה למלתחה מגוונת שב-4 השנים האחרונות לא הכניסה אליה אף בגד חדש מרשתות האופנה (חריגים הם בגדים שעוצבו ויוצרו על-ידי מעצבת שאפשר לפגוש פנים אל פנים). המתלחה משתנה, בגדים באים ובגדים עוברים למי שיעשה בהם שימוש טוב יותר ממני כרגע. אז סיבוב בשוק איננו שלם בשבילי ללא ביקור אצל "בובה זהבה", שמרגש אותי לא פחות מכלים וצמחים.